בהרבה מקרים שלשול שמופיע בגוף יעבור מעצמו כעבור פרק זמן קצר, מבלי שנדרש מאיתנו טיפול. כך עשוי להיות במקרה של שלשול שנובע מחיידק, מנגיף או מטפיל, שלשול שהמקור לו הוא שתיית מזון או מים מזוהמים וכן הלאה. אבל האם זהו התרחיש היחידי שיש? למרבה הצער התשובה לכך שלילית.
יש שלשולים אשר מתבררים כחמורים או כממושכים, ולפעמים הם נלווים לתסמינים גופניים. במצבים אלה ואחרים נהוג לשקול תרופות אנטיביוטיות, בהן יעסוק המאמר הנוכחי.
מתי צריך תרופות?
כפי שטענו מעלה, תרופות ואנטיביוטיקה אינן קו ראשון של טיפול בשלשולים. ברוב המקרים בכלל לא יהיה בהן צורך. ההתמודדות עם הבעיה מבוססת במקרה הזה על הקלת התסמינים שלה. חשוב לשתות מים בכמות גדולה מאד במטרה להפחית את סכנת ההתייבשות, סכנה שהיא מוחשית עוד יותר אצל נשים בהריון, תינוקות, ילדים ואנשים מבוגרים.
לצד זה יש לצרוך בתחילה מאכלים נוזליים, דוגמת מרקים, ולאחר מכן לעבור למאכלים מוצקים הנחשבים ל"ידידותיים" מבחינת מערכת העיכול: טוסטים, עוף, ביצים וכן הלאה. לעיתים מחזקים את מערכת העיכול באמצעות חיידקים פרוביוטיים הנצרכים בדרכים שונות. חשוב כל התקופה להימנע ממאכלים עמוסי שמן או מתובלים מדי, ממשקאות או מאכלים עמוסים בקפאין, ממשקאות אלכוהוליים ועוד.
לצד ההמלצות הכלליות האלה ייתכן שיוחלט על טיפול תרופתי אנטיביוטי – בעיקר כאשר יש לצד השלשול תסמינים אחרים לצד חום, או כשמתגלים תסמיני התייבשות בגוף. תרופות הנכנסות לשדה המשחק לא מאיצות את ה"החלמה" מהשלשולים, אבל בהחלט יכולות להקל על התסמינים ולהפחית את הביקורים הבלתי רצויים באסלה. חשוב מאד לפעול על פי הוראות השימוש הספציפיות בכל תרופה, שתהיינה בדרך כלל חד משמעיות וללא מקום לגמישות.
בעיה נוספת שהתרופות לא מתאימות בכל מצב של שלשול, כשבחלק מהמקרים הן אף עלולות להביא להחמרת הבעיה. כך במקרה של שלשול שהמקור לו הוא חיידקים או טפילים מסוגים שונים, בהם התרופות עלולות למנוע מהגורם הזיהומי להיות מופרש מהגוף. כמו כן ישנן אוכלוסיות שמעצם ההגדרה שלהן תרופות מסוימות עלולות להיות עבורן מזיקות ומסוכנות, דוגמת נשים בהריון או ילדים.
לא תמיד צריך מרשם, תמיד צריך רופא
ברוב המקרים, אנטיביוטיקה ותרופות לטיפול בשלשולים אינם דורשים מרשם רופא. זה לא אומר שאתם צריכים לקחת אותן בצורה בלתי מבוקרת. אנחנו ממליצים לכם בפה מלא לקחת תרופות לטיפול בשלשולים אך ורק לאחר קבלת הפנייה מרופא, שיבחן את חומרת המצב והתסמינים הנלווים לו ולפי זה יחליט מהם הטיפולים המתאימים לבעיה.
הטיפול התרופתי בשלשולים יהיה בדרך כלל קצר מועד, בהנחה שטיפול ארוך "מדי" עלול לגרום לתופעות לוואי חמורות ולחולל ברמה הכללית לא פחות נזק מאשר תועלת. לכן נשאלת השאלה מה עושים במקרה של שלשולים ממושכים, שעלולים גם להיות כרוניים (נניח שלשול הנמשך מספר שבועות או חודשים). גם במקרה הזה עיקר הטיפול מבוסס על שינוי אורח החיים והרגלי התזונה, אם כי ייתכן מדי פעם חיזוק באמצעות תרופות אנטיביוטיות ביוזמתו של הרופא המטפל.
מה שחשוב לא פחות לעשות במצבים אלה הוא לזהות את הגורמים המביאים לשלשולים הממושכים, מאחר והמפתח לפתרון עשוי להיות קודם כל התמודדות עם הבעיה הראשונית שבין תסמיניה יש שלשולים: מחלת מעי דלקתית, מחלה כרונית, תפקוד לא תקין של בלוטת התריס וכן הלאה.
יש לציין שתרופות לשלשולים עלולות להיות חסרות יעילות כאשר הן לא מלוות עם אותם שינויים התנהגותיים שהוזכרו מעלה. כמו כן במקרים רבים מוחלט לשלב אותן עם טיפולים אלטרנטיביים מקשת הרפואה המשלימה: דיקור סיני, צמחי מרפא, תוספי תזונה וכן הלאה.