ילדים הם "מועדים לפורענות" ביחס ללא מעט מחלות ומצבים רפואיים. גם במקרה של שלשולים התמונה דומה למרבה הצער. הסיכויים של ילדים לסבול משלשולים הם בהחלט גבוהים, בעיקר כשזה נוגע לשלשולים אקוטיים (חריפים). אבחון הבעיה וגם הטיפול בה חייבים להיעשות במלוא תשומת הלב ותוך זהירות רבה.
למה ילדים עלולים לסבול משלשולים?
בין ילדים לבין שלשולים יש לא מעט נקודות השקה. הסיבה הראשונה שמגדילה לשלשול את הסיכויים היא העובדה שילדים נוטים להיות היגיינים הרבה פחות מאשר מבוגרים. כשהם מנגבים את הישבן לאחר עשיית צרכים בצורה לא נכונה ולא שוטפים ידיים כראוי לאחר מעשה, הם מגדילים את הסיכויים לשלשולים. בעיקר על רקע העובדה שילדים רבים נוהגים לאכול עם הידיים או להכניס לפה ידיים. זו אחת הסיבות שחשוב ללמד את הילדים הרגלי היגיינה נכונים כבר מגיל צעיר.
אי אפשר להתעלם מכך שהמערכת החיסונית של הילדים מפותחת פחות מאשר המבוגרים ,בעיקר בגילאים מוקדמים של ילדות. המשמעות היא ש"קל" להם יותר לסבול מוירוסים (חלק משמעותי מאד משלשולים אצל ילדים נובעים מוירוסים), מחיידקים או ממחלות. לצד זה חשוב להדגיש שגם הילדים עלולים לסבול ממחלות ממושכות במערכת העיכול או המעי, דוגמת קרוהן או קוליטיס. לכן מעבר לשלשול האקוטי כתוצאה מזיהום או מחיידק נקודתי, כן יש ילדים שסובלים משלשולים לפרק זמן ממושך או אפילו בצורה כרונית.
אנחנו ממליצים לא לקחת סיכונים ולגשת עם הילדים לרופא כשהם סובלים משלשולים, במיוחד אם לצד השלשולים יש תסמינים גופניים אחרים.
הסכנה העיקרית: התייבשות
שלשולים הם מצב לא נעים שגם מביא למבוכה לא קטנה, במיוחד אצל ילדים. התוצאה היא שהם לא תמיד ישמחו לשתף את ההורים שלהם במה שעובר על הגוף שלהם, כך שההורים הם אלה שצריכים להיות עם האצבע על הדופק, לשים לב לתסמינים או לחוסר נוחות אצל הילדים וגם לשאול אותו מדי פעם על הנושא. אם ההורה שם לב שהילד מבקר בשירותים "יותר מדי", שואל אותו ומגלה מספר ביקורים יומי חריג, צריכות להידלק אצלו כמה נורות אזהרה.
הסכנה המרכזית במקרה של שלשולים היא התייבשות, סכנה שנוכחת על אחת כמה וכמה במקרה של ילדים. רבים מהילדים גם כך לא מקפידים לשתות מים בכמות מספקת, כך שילד שסובל במקביל משלשולים מגדיל את הסיכוי שיסבול מהתייבשות בצורה ניכרת.
הילדים לא מודעים בהמשך לכך לחשיבות השתייה עבורם וגם לא יכולים לזהות מצבים שהגוף שלהם מאותת שהוא זקוק לנוזלים. אם מוסיפים לכך את העובדה שמצבורי הנוזלים בגוף שלהם גם כך נמוכים לרוב ביחס למבוגרים, מבינים עוד יותר את מורכבות הבעיה.
כך מטפלים בבעיה
ברוב המקרים השלשולים אצל הילדים יהיו אקוטיים, כאמור, ויחלפו מעצמם כעבור פרק זמן של מספר ימים. במהלך התקופה הזו ההורה צריך להיות ער למצבו של הילד, להקפיד שהוא ישתה וגם להתאים לו את התפריט התזונתי. בדרך כלל מומלץ להתחיל לאכול מאכלים נוזליים דוגמת מרקים או תמיסות ולאחר מכן לעבור למאכלים מוצקים הנחשבים לפשוטים יותר לעיכול בגוף: טוסטים, ביצים, עוף וכן הלאה. חשוב שההורה יקפיד שהילד שלו כן יאכל, כי הנטייה של לא מעט ילדים שמרגישים לא טוב היא להימנע כמה שאפשר מאוכל שיהיה "לא טעים" או עלול לפי החשש שלהם להפוך את הבעיה לחמורה יותר.
התאמת התפריט התזונתי, יחד עם מנוחה של הילד, אמורים לאפשר למצב לחזור לקדמותו ברוב המקרים – אבל לא בכולם. אם מדובר בשלשולים חריפים או ממושכים צריך כבר להתאים תכנית טיפולים אצל רופא, לדוגמא שילוב של תפריט תזונתי המותאם לבעיה עם תרופות בסיסיות יחסית מבחינת תופעות הלוואי וההשפעה שלהן על הגוף.