שלשול הוא צואה מימית או נוזלית, שתדירות היציאה שלה מן הגוף גבוהה ביחס למצב המקובל. הבעיה היא שבפועל אי אפשר להתייחס לשלשול כאל דבר מה אחיד והומוגני, כי כל שלשול עשוי להיות מאופיין במרקם שונה, בצבע שונה או אפילו בתדירות שונה של הישנות הבעיה.
במאמר הנוכחי נציג בפניכם את הסוגים העיקריים של השלשולים, נסביר לכם ממה הם נובעים ונראה לכם מה ניתן לעשות ביחס לכל אחד מהם.
שלשול נקודתי או כרוני?
האבחנה הראשונה שצריך לעשות נעשית גם ביחס לבעיות רפואיות אחרות, והיא פרק הזמן שסובלים בו מהבעיה. רוב השלשולים הם אקוטיים: אלו הם שלשולים נקודתיים שעלולים להיות חריפים, אבל מנגד חולפים מעצמם כעבור פרק זמן של מספר שעות או ימים. הבעיה היא שבמהלך תקופה זו אנחנו סובלים לרוב מתסמינים אחרים, דוגמת חום, כאבי בטן או הקאות. שלשולים שהמקור להם הוא אכילת מזון מזוהם או חיידקים שונים עונים לרוב על ההגדרה הזו.
מן העבר השני של המשוואה האדם עלול לסבול משלשולים כרוניים, שנקראים כך מכיוון שהאדם סובל מהן לסירוגין במשך תקופה ארוכה – אפילו כל חייו. בדרך כלל נגדיר שלשולי ככרוני אם האדם סובל ממנו במשך ארבעה שבועות ויותר, אבל ההגדרה עשויה להיות שונה אצל כל רופא או מאבחן. שלשולים כרוניים עלולים להיגרם ממחלות ממושכות במערכת העיכול, מאלרגיה של האדם למזון או לגורמים שונים, מתפקוד לקוי של בלוטת התריס ואף מחלק מהסוגים של זיהומים וחיידקים.
פשוט או קשה?
בין השלשולים השונים נהוג להבחין גם בהתאם לדרגת החומרה שלהם, אם כי אין כאן הגדרה חד משמעית. בדרך כלל ההתייחסות לשלשול כקשה תהיה כאשר מדובר בשלשול ממושך או כזה החוזר בתדירות גבוהה יחסית בפרק זמן נתון. שלשולים מהסוג הזה מחייבים פנייה לאבחון רפואי שינסה לאתר את הגורמים לבעיה.
במצבים אלה סכנת ההתייבשות הופכת למוחשית מאד, בעיקר אצל אוכלוסיות רגישות דוגמת נשים בהריון או תינוקות. חובה עבורן לשתות הרבה מים.
הגוון כן קובע
כפי שאנשים הסובלים משלשולים נגעלים לראות, יכולים להיות להם גוונים שונים – בחלק מהמקרים הגוון מצביע על סוג הבעיה ומימדיה. השלשול ה"מסורתי" יהיה בגוונים שונים של חום בהיר, מעט בהיר יותר מהצואה הרגילה היוצאת מגופו של האדם. השלשול בהמשך לכך עשוי להיות ירוק, כאשר הסיבות לצבע הירוק משתנות אצל מבוגרים ביחס לתינוקות.
במקרה של תינוקות (בעיקר תינוקות יונקים) גוון ירקרק ליציאות הוא די שכיח ואף נורמלי. אצל מבוגרים שלשולים ירוקים עלולים להעיד על מספר דברים לא תקינים, למשל צריכה מוגברת ולרוב מוגזמת של ירקות עלים או מזון המכיל צבע מאכל ירוק, נטילת יתר של תוספי ברזל, כמות גדולה של מיצי מרה ועוד.
שלשול צהוב – שלרוב יגיע עם ריח חזק וממש לא נעים – יהיה קשור בדרך כלל לעודף שומן בצואה, שהסיבה לו היא ספיגה לא תקינה של השומן בגוף. אצל חולי צליאק נפוצים השלשולים הצהובים ,כאשר במקרה הזה הסיבה להם היא בעיות של הגוף בעיכול הגלוטן.
שלשולים כחולים יופיעו בחלק הארי של המקרים אצל ילדים שאכלו מזונות עם צבע מאכל כחול, בעוד ששלשול לבן – יש דבר כזה – במקרים נדירים של צהבת חסימתית, שמחייבים פנייה לטיפול רפואי דחוף.
שלשול דמי בגוון זה או אחר הוא צרה צרורה. שלשולים דמיים ייגרמו בדרך כלל ממחלות מעי ממושכות, המערבות את הרקטום (למשל מחלת קוליטיס כיבית או פרזיטים במעי), כשסיבה אפשרית נוספת היא פציעה באזור. ככלל מומלץ להתייחס לשלשול הדמי כאל סימן אזהרה גדול, כי הוא מעיד שדברים ממש לא נעימים מתרחשים להם מתחת לפני השטח, במערכת העיכול.