לא צריך להציג בפניכם, למרבה הצער, את מחלת הסוכרת. המחלה שנחשבת למגפה של המאה ה-21, נמצאת במגמת עלייה בכל עת, הן במדינות המפותחות והן במדינות המתפתחות. הסוכרת עלולה להתפתח במשך שנים בגוף שלנו ולכלול תסמינים לא נעימים, חלקם מסכני חיים.
במאמר הנוכחי נסקור את הקשר שבהחלט קיים בין הסוכרת לבין שלשלולים, בעיה נפוצה מאד. אז האם הסוכרת עלולה להביא לשלשולים, או שמא ההיפך? ומה אפשר לעשות כדי להתמודד עם המצב?
הקשר המרכזי: שלשול הוא בין תסמיני הסוכרת
זה לא דבר פשוט לזהות את תסמיני הסוכרת, שמופיעים פעמים רבות רק בשלבים מתקדמים יחסית של המחלה. נקודת המוצא שמדגימה את הקשר בו אנו עוסקים במאמר היא שפגיעה במערכת העיכול היא בין הסיבוכים האפשריים של הסוכרת, כשהסיבוך העיקרי והרלוונטי ביותר לעניין הוא אנטרופתיה של המעי.
אנטרופתיה היא אחד הסיבוכים השכיחים של מחלת הסוכרת, כאשר על פי ההערכות סובלים מהסיבוך הזה כ-4-22% מחולי הסוכרת. לאנטרופתיה יש מספר סיבוכים כשלעמה, ביניהם תופסים מקום של כבוד מפוקפק עצירות, איבוד בלתי נשלט של צואה וגם שלשולים. הבעיה עלולה להביא ליצירת הפרעות מוטורתיות בפעילות המעי, בחלק מהמקרים עקב תת תנועתיות ובחלק מהמקרים עקבת תנועתיות יתר, כשלצד זה השלשולים עלולים להתרחש עקב השלכות אחרות של הסוכרת על הגוף: הפרשה עודפת של שומן בצואה (מה שמכונה סטאטוריאה), פגיעה עצבית בשריר הסוגר האנורקטלי, אי ספיקת לבלב ועוד.
יש לציין שההתייבשות היא אחד הסיכונים הנפוצים של מחלת הסוכרת, כך שמי שסובל משלשולים נמצא בדרגת סיכון גבוהה. חולים סוכרתיים נוטים פעמים רבות להטיל שתן בכמות גבוהה בזמנים שהם לא מאוזנים להם. אם מוסיפים לכך את הנוזלים שיוצאים מהגוף בעת התייבשות, מבינים את מקור הבעיה.
המצב הנפוץ פחות, אבל עדיין אפשרי, הוא זה בו השלשול הוא שגורם לסוכרת – חשוב לזכור יחד עם זאת שמדובר כאן בהשפעה עקיפה שהיא די נדירה, וגם מצריכה בחלק ממקרים משתנים מתערבים. הסיבה לקשר בכיוון הזה היא שהשלשולים עלולים לשנות את מאזן המים והמלחים בגוף, ולכן כאמור מגדילים את הסיכוי להתייבשות. ההתייבשות הזו עלולה לפגוע בחלק ממנגנוני ההגנה של הגוף. יש כאן מעין מעגל קסם שהיציאה ממנו עלולה להיות קשה עבור חולי הסוכרת.
בגדר חובה: אבחון וטיפול
המצב היה פשוט יותר אם היה ניתן להתמודד עם הסוכרת בהרף עין, ובכך גם להעלים את התסמינים והסיבוכים שלה – כולל השלשולים. במציאות יש פער די גדול בין הרצוי לבין המצוי, מכיוון שסוכרת היא מחלה כרונית שמעצם הגדרתה מלווה את האדם משך כל חייו. הצעד הראשון שחשוב להקפיד עליו על פי הגישה הרפואית הרווחת הוא לבדוק האם אכן יש קשר בין הסוכרת לבין השלשול. כדי לענות על השאלה הזו ניתן לבצע בדיקות דם (שיכולות למשל ללמד על מצב בלוטת התריס), תרביות צואה ועוד.
בגזרת הטיפולים יש כאן מספר מטרות שעשויות להיות רלוונטיות, על פי מאפייני הבעיה, דרגת החומרה והסיבות הספציפיות שנהוג לייחס לה. חלק מהטיפולים מבוססים על איזון משק הנוזלים והמלחים בגוף, מה שניתן לעשות באמצעות שינוי הרגלי התזונה, תוספי תזונה וכן הלאה.
לצד זה חשוב כמובן לשנות את התפריט ולהתאים אותו לצרכים של חולה הסוכרת, תוך הימנעות מכל מה שמסוכן עבורו. יש טיפולים שאפשר לשקול בהם, לרבות תרופות או תכשירים ייעודיים – תכשירים נוגדי שלשול לדוגמא – אם כי צריך לקחת בחשבון שלחלק מהם יש תופעות לוואי לא נעימות שמביאות לכך שהפתרונות האלה לא יכולים להיות קבועים.