הרפואה האלטרנטיבית הפכה במהלך השנים להיות פופולארית יותר ויותר. אם בעבר היינו מתבססים אך ורק על טיפולים קונבציונליים דוגמת תרופות או טיפולים כירורגיים, כיום הנטייה היא לשלב טיפולים משלימים. גם קופות החולים או אפילו רופאים מפנים לעיתים אנשים לטיפולים משלימים במטרה לשפר את יעילות הטיפול הכולל.
האם זה נכון גם במקרה של שלשולים? כדי לספק תשובה לשאלה הזו, שבוודאי נשאלת על ידי רבים, החלטנו לבחון אותה בראי הרפואה הסינית. כפי שתראו מיד, הרפואה הסינית מאבחנת ומציעה טיפול בבעיה באופן שונה מהמקובל.
הגדרת שלשול על פי הרפואה הסינית
בהגדרה ה"מסורתית", שלשול הוא מצב בו מופרשים מהגוף נוזלים בכמות יתרה דרך פי הטבעת: הצואה כאן תהיה נוזלית ותדירות היציאה גבוהה מאשר במצב הרגיל והמקובל. הרפואה הסינית לא באה להמציא את הגלגל מבחינת ההגדרה של השלשול, ומתבוננת על השלשולים (Xie Xie) כאל יציאות מימיות משוחררות. נהוג לבצע אבחנה בין שלשול "חם" לבין שלשול "קר", כאשר הטיפול שמוחלט עליו נוטה להיות שונה בכל אחד מהמצבים.
גם ברמת הגורמים לבעיה אין יותר מדי הבדלים ביחס לתפיסה המקובלת. ברפואה הסינית הגורמים המרכזיים שנהוג לחשוב שמביאים לשלשולים הם תזונה לקויה (החל מחוסר איזון ועד לתזונה מקוקלקת), מחלות כרוניות, מערכת חיסונית חלשה ולחצים נפשיים. ברפואה הסינית דוגלים באורח חיים רגוע ככל שניתן, כך שמי שלא עושה זאת מסתכן בהגדלת הסיכויים לסיבוכים בריאותיים כולל שלשולים.
טיפול בראי הרפואה הסינית
מטרת העל של טיפול בשלשולים על פי הרפואה הסינית הוא להביא לחיזוק מערכת העיכול ולהסדרה של האופן בו המעיים פועלים. כדי להגשים את המטרה החשובה הזו ניתן הטיפול במספר אופנים. מקום של כבוד מקבל דיקור סיני, שמתאים לטיפול אצל מבוגרים וילדים כאחד.
הדיקור הסיני בא לחפות על הליקויים ועל החריגות של אנרגיית ה"צ'י" המזוהים עם שלשולים. הדיקור ייעשה פעמים רבות במטרה לחזק את מרידיאן הטחול, שהוא האזור שיידקר לכן. בחלק מהמקרים מוחלט לבצע את הדיקור בטכניקת "מוקסה", במסגרתה שורפים עשב של לענה מעל לנקודת הדיקור במטרה לחדור עמוק יותר לגוף.
הרפואה הסינית רואה חשיבות מכרעת לתזונה שאנחנו מכניסים לגופנו, ולכן לא מפתיע שחלק מרכזי בטיפולים מבוסס על שינוי ושיפור התפריט. התפיסה כאן היא שלמזו ןשאנחנו צורכים יש לא רק ערך תזונתי, אלא גם (או אפילו בעיקר) איכות "אנרגטית" שבכוחה להשפיע על מערכת העיכול לכאן או לכאן.
בשלב הראשוני יוחלט פעמים רבות על צום של מספר שעות, לאחריו יעבור המטופל לתפריש הכולל מאכלים יבשים ופשוטים לעיכול: אורז, כוסמת, צנימים וכן הלאה. הגורם המטפל עשוי לשלב צריכה של חיידקים פרוביוטיים בצורות שונות, שתייה של תה בבונג ועוד. בין צמחי המרפא הנחשבים ליעילים יותר כמכלול עבור מערכת העיכול ניתן לנות עלי פטל, אבקת חרובים, תמצית אוכמניות, פסיליום או תבגר.
לצד זה נהוג לשלב צמחי מרפא סיניים אשר נחשבים לבעלי השפעה חיובית על פעילות מערכת העיכול. כך למשל צמח הג'ינסנג, "צמח האדם", יעיל לחיזוק אנרגיית הצ'י העיקרית, מסייע להרגעת הנפש ומביא לחיזוקה של מערכת העיכול. דוגמת נוספת היא ג'ינג'ר, שאף הוא פועל באופן חיובי על מערכת העיכול. בדרך כלל פורמולות ייכללו מספר צמחים שיפעלו יחדיו כדי להביא לריפויו של הגוף.
יש לציין שאין תכנית טיפולים אחת ברפואה הסינית אשר דומה לחברתה. הרפואה הסינית יכולה לספק מענה הן לשלשולים אקוטיים והן לשלולים כרוניים, אבל אופן הטיפול משתנה אצל כל אדם ומוחלט עליו לאחר אבחון מעמיק. בדרך כלל יהיה כאן שילוב של מספר כלים טיפוליים כדי למקסם עוד יותר את היעילות של הטיפול.
